יזמים צעירים יום שלישי, 6 ביולי 2010
רבות דובר על האופי הלאומי היזמי שלנו,
ונשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן למסד את נושא לימוד היזמות, כחלק מהכשרתו של הדור
הבא של ההיי-טק הישראלי.
לפרופסור עוזי דה-האן, ממובילי "ביזטק",
תוכנית היזמות הארצית לסטודנטים, התשובה ברורה. דה-האן, פרופסור ליזמות ולניהול
אסטרטגי בטכניון ויו"ר המרכז ליזמות וחדשנות ע"ש ברוניצה, מספר על מבקרים המגיעים
אליו מרחבי העולם, כדי לנסות להבין את רוח היזמות הישראלית: "הטכניון שוקל לחייב
סטודנטים להנדסה ללמוד יזמות. כדי לשמר את היתרון התחרותי של מדינת ישראל בהיי-טק,
עלינו לחנך את הסטודנטים שלנו ליזמות ולחדשנות. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, סין
והודו, בהן מלמדים יזמות באוניברסיטאות, בישראל התחום הזה איננו מפותח
עדיין."
אבל, כמו שהוכיחה קבוצת יזמים צעירים,
תלמידי כיתה ט' מקדימה, אין צורך לחכות עד לאוניברסיטה. הם המציאו ארטיקים מיוחדים,
שהמקל שלהם חלול ומכיל בתוכו מגבון לניגוב הפנים והידיים. במסגרת הפרויקט הארצי של
"יזמים צעירים", הם הקימו חברה בשם "פנדה", גייסו כספים ומינו בעלי תפקידים. אחרי
התגבשות הרעיון למוצר הם ערכו סקרי שוק ובחנו מספר חלופות. בדרך לייצור הארטיק, לו
העניקו את השם "מגניבון", נתקלו בלא מעט קשיים, שחייבו אותם לעבור במהירות מהדור
הראשון של המוצר לדור השני, המוצלח יותר. לאנשי ההיי-טק שבינינו, הסיפור הזה נשמע
מוכר למדי.
עידו מייסד, מנכ"ל החברה, בן 15, רוצה
ללמוד פיזיקה ומחשבים, ושוקל להיות סטארט-אפיסט כשיגדל. "זו היתה חוייה שונה מכל מה
שהתנסיתי עד היום בביה"ס. התמודדנו עם הרבה אתגרים והצלחנו." האבא של עידו, משה, גם
הוא יזם, כרגע סמנכ"ל פיתוח ב"זיק-ביט", הסטארט-אפ השלישי בקריירה שלו. "לא דחפתי
את הילד ליזמות, אבל אני שמח שחווה את החויה האדירה של המצאת מוצר והבאתו אל השוק.
הילדים האלה כבר חוו את ה"אקזיט" הראשון שלהם."
על החישובים הכלכליים מופקד סמנכ"ל
הכספים, תומר קיי, שהפיק גם את דו"ח הרווח והפסד של החברה. "בישראל נמכרים כ 60
מליון ארטיקים בשנה. מתוכם, ה"מגניבון" מתאים רק לארטיקי "פרימיום", כלומר כעשרה
מליון יחידות, והנתח שלנו יהיה תמלוגים בסך 20 אג' לארטיק."
עידו ותומר יעלו בקרוב על מטוס בדרכם
לתחרות העולמית ליזמים צעירים באיטליה, לאחר שזכו באליפות ישראל. יצטרפו אליהם יואב
דן, סמנכ"ל מכירות, ורז דגני, הדוברת. רועי פרץ, סמנכ"ל פיתוח ולוגיסטיקה, איננו
נוסע. תקנות התחרות אינן מאפשרות למי שעדיין אינו בן 15 להשתתף. קשה דרכו של
יזם.
דמות מפתח נוספת היא סיגל וידמן, סמנכ"ל
הון אנושי בקרן ההון סיכון ג'מיני ישראל, שליוותה את החברה בהתנדבות מיום הקמתה.
לדבריה, נסיונה העתיר בבחינת יזמי היי-טק ובליווי חברות צעירות סייעו בידה רבות
בעבודתה כמנטורית בסטארט-אפ "פנדה".
כששאלתי את וידמן, האם איתרה בקבוצת
היזמים הצעירים הזו פוטנציאל לדור הבא של ההיי-טק הישראלי, היא לא היססה: "הילדים
האלה יהיו יזמים טובים יותר, כי הם "כבר עשו את זה". הם גם למדו להיות מודעים
לחסרונותיהם וליתרונותיהם, והנסיון שלי מלמד שזהו תנאי קריטי להצלחה. יש כאן ילדים,
שהם לא רק מוכשרים ונחושים אלא גם צנועים. אני אשמור את מספרי הטלפון שלהם, כי הם
ילדים שיגיעו רחוק."
…
(פורסם ב"גלובס" – 4 יולי
2010)
רבות דובר על האופי הלאומי היזמי שלנו,
ונשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן למסד את נושא לימוד היזמות, כחלק מהכשרתו של הדור
הבא של ההיי-טק הישראלי.
לפרופסור עוזי דה-האן, ממובילי "ביזטק",
תוכנית היזמות הארצית לסטודנטים, התשובה ברורה. דה-האן, פרופסור ליזמות ולניהול
אסטרטגי בטכניון ויו"ר המרכז ליזמות וחדשנות ע"ש ברוניצה, מספר על מבקרים המגיעים
אליו מרחבי העולם, כדי לנסות להבין את רוח היזמות הישראלית: "הטכניון שוקל לחייב
סטודנטים להנדסה ללמוד יזמות. כדי לשמר את היתרון התחרותי של מדינת ישראל בהיי-טק,
עלינו לחנך את הסטודנטים שלנו ליזמות ולחדשנות. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, סין
והודו, בהן מלמדים יזמות באוניברסיטאות, בישראל התחום הזה איננו מפותח
עדיין."
אבל, כמו שהוכיחה קבוצת יזמים צעירים,
תלמידי כיתה ט' מקדימה, אין צורך לחכות עד לאוניברסיטה. הם המציאו ארטיקים מיוחדים,
שהמקל שלהם חלול ומכיל בתוכו מגבון לניגוב הפנים והידיים. במסגרת הפרויקט הארצי של
"יזמים צעירים", הם הקימו חברה בשם "פנדה", גייסו כספים ומינו בעלי תפקידים. אחרי
התגבשות הרעיון למוצר הם ערכו סקרי שוק ובחנו מספר חלופות. בדרך לייצור הארטיק, לו
העניקו את השם "מגניבון", נתקלו בלא מעט קשיים, שחייבו אותם לעבור במהירות מהדור
הראשון של המוצר לדור השני, המוצלח יותר. לאנשי ההיי-טק שבינינו, הסיפור הזה נשמע
מוכר למדי.
עידו מייסד, מנכ"ל החברה, בן 15, רוצה
ללמוד פיזיקה ומחשבים, ושוקל להיות סטארט-אפיסט כשיגדל. "זו היתה חוייה שונה מכל מה
שהתנסיתי עד היום בביה"ס. התמודדנו עם הרבה אתגרים והצלחנו." האבא של עידו, משה, גם
הוא יזם, כרגע סמנכ"ל פיתוח ב"זיק-ביט", הסטארט-אפ השלישי בקריירה שלו. "לא דחפתי
את הילד ליזמות, אבל אני שמח שחווה את החויה האדירה של המצאת מוצר והבאתו אל השוק.
הילדים האלה כבר חוו את ה"אקזיט" הראשון שלהם."
על החישובים הכלכליים מופקד סמנכ"ל
הכספים, תומר קיי, שהפיק גם את דו"ח הרווח והפסד של החברה. "בישראל נמכרים כ 60
מליון ארטיקים בשנה. מתוכם, ה"מגניבון" מתאים רק לארטיקי "פרימיום", כלומר כעשרה
מליון יחידות, והנתח שלנו יהיה תמלוגים בסך 20 אג' לארטיק."
עידו ותומר יעלו בקרוב על מטוס בדרכם
לתחרות העולמית ליזמים צעירים באיטליה, לאחר שזכו באליפות ישראל. יצטרפו אליהם יואב
דן, סמנכ"ל מכירות, ורז דגני, הדוברת. רועי פרץ, סמנכ"ל פיתוח ולוגיסטיקה, איננו
נוסע. תקנות התחרות אינן מאפשרות למי שעדיין אינו בן 15 להשתתף. קשה דרכו של
יזם.
דמות מפתח נוספת היא סיגל וידמן, סמנכ"ל
הון אנושי בקרן ההון סיכון ג'מיני ישראל, שליוותה את החברה בהתנדבות מיום הקמתה.
לדבריה, נסיונה העתיר בבחינת יזמי היי-טק ובליווי חברות צעירות סייעו בידה רבות
בעבודתה כמנטורית בסטארט-אפ "פנדה".
כששאלתי את וידמן, האם איתרה בקבוצת
היזמים הצעירים הזו פוטנציאל לדור הבא של ההיי-טק הישראלי, היא לא היססה: "הילדים
האלה יהיו יזמים טובים יותר, כי הם "כבר עשו את זה". הם גם למדו להיות מודעים
לחסרונותיהם וליתרונותיהם, והנסיון שלי מלמד שזהו תנאי קריטי להצלחה. יש כאן ילדים,
שהם לא רק מוכשרים ונחושים אלא גם צנועים. אני אשמור את מספרי הטלפון שלהם, כי הם
ילדים שיגיעו רחוק."
…
(פורסם ב"גלובס" – 4 יולי
2010)
